זמן של הלב\אסף טל

 
ירח תלוי בִּנְשִיקָת הֵהָרִים
לָבַן חָלַבִי עִם גוּמוֹת
כּמו פְלוֹץ מִנְשִיקָת יָשְבַנֵי יפיוּפוֹנֵת
עולה וּמָפְרִיחַ שְמָמַת חָלוֹמוֹת
 
קורא בקולו של צרצר וְגָחְלִיל
לא לָחְשוֹב, רק לָחוּש זאת הֵיטב
הנה יום הסתלק וּכְשלילה הִתְֹחִיל
השעון הראה "זמן של הלב"
 
זמן להרגיש בְּשֵקט וּלְשָתֵף
אני אהיה הגיבור
את תהיי הצודקת
עם בוא השחר נִתְּחָלֵף
 
זמן לקחת אויר
כמו גלולה לשִיכּוּך הכאב
היום התרסק כבר
וגם הלילה שביר
יש מעט מאוד מִמֵנוּ
מהזמן של הלב
 
פשוט אסור לנו לְהִשְתָּהוֹת
טעות תהיה לְהִתְּעָכֵּב
יש לחוות את הרגע
כמו שהוא בא
אהבה
זמן של הלב
 
…כעבור חודשיים, אני יושב במטבח
עם ספל קפה וניל
השעה שבע דקות לשתיים
צרצור המזגן
מחליף את קולו של הגחליל
 
ואני כואב
ואני כותב לעצמי שיר עצוב
כי הזמן של הלב
היה כל כך קצוב
 
ואין לי אותה
נשארה רק מיטה
ופלוץ
וקובץ מעבד תמלילים פתוח מולי
תיכף אלך לישון שוב לבד
עם הציפרלקס שלי
במצב רוח גבולי
 
ולמרות שאסור,
בכל זאת אני תוהה,
איך קורה שטועה שוב ושוב וחושב
במקום להרגיש
ואפילו כמו חתול מפרפר על הכביש
כשמגיע הזמן של הלב
 
  
 
 
 
 
 
 
 
 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.