פעמיים לבד\אסף טל

 
 
את נוטשת לאט את
יצירת המופת שהיא את
ובמחווה אצילית
לא כחווה, כלילית
 מפנה את גבך
ונותנת מותנייך בידי
 
את לוחשת "כנס"
ואם יקרה לנו נס
כסיפוק ממשי
הגברי, הנשי
הכל יחייך
זה הלילה, נדיב ואולי
 
אולי כך נרגיש
כעלמה וכאיש
שטוב הוא הזמן בידם
זורעים אהבה
וקוצרים מחשבה
על כל היופי שיש בעולם
 
בין ליטוף לריחוף
של הנפש, הגוף
הדבורה והצוף, כאחד
נלמד את הפחד
ששניים ביחד
זה לא פעמיים לבד
 
נלמד את הפחד
ששניים ביחד
זה לא פעמיים לבד
 
 
 

by with no comments yet.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.