להשלים\אסף טל

 

מעולם לא השלמתי שיר,
תמיד רק השלמתי איתו.

גם אם התרגשתי, נחלשתי,
התפלשתי, הותשתי,
הייתי גיבור!

החיים הם תקופה שצריך לעבור.

החיים הם סופה
ואני מתחבא כאן בבור

יש לי פה מזגן
והרבה חומר לקריאה
יש לי גם נגן אם פי שלוש
שמכווץ לי אל תוך הראש
את שופן ואת הדלתות
את מטליקה, את החיפושיות,
דוקטור דריי ואלביס פרסלי
ואני כל הזמן משנן את המנטרה

"יש לי, יש לי, יש לי, יש לי."

ממתין בבור עד שהסערה תחלוף,
אז אצא אל הנוף.

מעולם לא השלמתי עם קיר,
תמיד התווכחתי איתו.

"אתה אולי כאן, אבל אני כמו ענן,
מרחף מעל הכל
וכשאני קורא את השירה שלי בקול,
אני שומע ורואה הרבה מעבר אליך,
הרבה מעבר ללבן, ללבנים
לחוסר התנועה והתגובה.
עד כמה שאני יכול כאדם
אני מעניק לך את הכתיבה..
עד כמה שאתה יכול כקיר,
אתה מעניק לי הקשבה.

פעם,
ממש כמו שטעם של רעם
מתפצפץ על הלשון
כבר כשרואים את הברק,
אני רציתי לישון
כבר כשראיתי את היום.

אבל היום,
יש לי ציפרלקס!

אז לקחתי נשימה
וערכתי רשימה
ובה שבע עשרה
סיבות מעולות
להמשיך ולגלות,
לקלף עוד שכבות,
לשתף ולקוות
לטוב

וכך אני
שמעולם לא השלמתי שיר
בכל זאת
ממשיך
לכתוב.

 


by with no comments yet.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.