כשהעט שלי נוגעת\אסף טל

 
 
כשהעט שלי נוגעת בדף הנייר
האמת שלי פוגעת
והשקר שלי קר
הנשמה שלי שולחת
מרגלים לכל מקום
השמחה שלי נפתחת
כמו מצנח על היום
 
הדיבור שלי מבטיח
והגוף לא מקיים
הסיפור שלי מסריח
והחי שלי דומם
 
הייאוש שלי צומח
הניחוש שלי קלוש
הדיכאון שלי שמח
הישבן שלי כחוש
 
כשהעט שלי נוגעת בדף הנייר
אני הכי לבד ביחד
והקול כל כך מוכר
 
אך כשהעט שלי נזנחת
למעבד התמלילים
לפעמים אני נשאר ללא מילים

by with no comments yet.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.