"יפים היו החורפים ששידר לי החלון" ציירה חנה רות טלגברים עם מכחוליםתמיד נראו לידי נכוןנכנסת לי לסרטבמקום הכי מפתיעשלוש שנים מאזהיית הצייר האחרוןשהביט ביכליטוף מכחול מרגיעיפים היו החורפיםששידר לי החלוןיפים פחות היוזוגות שלובי ידייםכי אם יש צדק בעולם הזהאו שמץ הגיוןהיית כאן איתי עדייןגברים עם מכחוליםתמיד נראו לי די נכוןאם יש בו אמנות, חשבתיסביר שגם יאהבביחד נערבב לנוגוונים של בטחוןניצור את היפה בציוריויפים היו הילדיםששידר לי הדמיוןיפה יותר היהלחיות איתך היטבכי אם יש צדק בעולם הזהאו שמץ הגיוןלא היית, במכחול עדיןשובר לי את הלב
