אורות\אסף טל
כתבתי שירים לאורם של נרות
שכבו בחטף, בלי בושה
הלחנתי לאור השירים, מנגינות
כאבתי לאורה של אישה
לאור בוקר סתווי התמתחתי קלות
הסתבכו חלומות בשער ערוותי
לאור הבדיחה שסיפרת לי, חייכתי
לאורם של חיי
הסתנוור גם מותי
לאור לבנה נבוכה וחיוורת
נזכרתי ביום שהגעת
בשעה, שכתבתי שירים
על האישה האחרת
שאורה כבר דעך ופחת
לאור מצבי הנפשי הרעוע
הייתי חייב להודות
שאהיה מאוהב בך
רק לזמן קצוב וקבוע
שכן, בעשר
יכבו האורות.