כשאת הולכת\אסף טל

 
 
כשאת הולכת
נשאר תמיד מאחורייך
גבר מעריץ
בונה מקדש לתחתונייך
 
מזבח לחריץ
שמפגיש בין רגלייך
חלומות מתפזרים למרגלות המיטה כמו שלכת
כשאת הולכת
 
כשאת הולכת, נשאר
ריח בושם מוכר
ועוד סתם מנגינה שזמזמת
לא מרפה מראשי
ככה סתם שתדעי
שאהבתי אותך
 
כשאת שוכבת
יש תמיד מי ששוכב לצידך
מחזיק בלפיד שמאיר את עורך
באור יקרות
הוא מאיר גם את שמך
בחלומות שלי
את שומרת צניעותך במגבת
כשאת שוכבת
 
כשאת שוכבת,
מותר לי לגעת
וטוב לי לדעת
שאת נהנית
את לא משאירה לי סיבה
לחפש אהבה
או למצוא בי אמת
 
כשאת שרה מיליון אנשים מחייכים
הם לא יודעים למה, הם בכלל לא שומעים
רק אני כאן איתך
מלווה את קסמייך בגיטרה
כשאת שרה
 
כשאת מעולפת
תמיד יש מלאך ששומר
ולפני ההתפכחות הוא נשבר וחודר
גם למלאך יש חולשות
וקשה להחזיק
את היצר הזה שלא מחפש להזיק
רק לגעת באופי
לטעום מהיופי
לפני שההזדמנות חולפת
עכשיו, כשאת מעולפת
 
כשאת מעולפת,
אני נהנה בדרכי
כמו בספר ההוא שהשארת
והטעם הרך של אישה
מעלה בי תחושה
שאהבתי אותך
כמעט
 
 
 
 
 

by with no comments yet.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.