נעצר העולם\אסף טל

 
 
אני מביט במדבר
וחושב על הים
אני לא היחיד
שנעצר לו העולם
 
מתחת לעיניו ההוזות של אל מופקר
נערה יפה, שערה מושחר
עיניה אפורות, נלכד בהן העצב
תרות אחר עצה טובה
צרות באות ברצף
 
איך שלא אביט בה
יש כאן משהו אנוכי
נתתי לה חיים ואהבה
בכל כוחי
 
איך מסבירים כאב של אב
כשהוא קובר את ילדיו
עץ, מוחה עלה נידף
 
עוד רגע תם
עוד יום חלף
אני ניצב אל מול האבן
וחושב על ילדתי
מביט בה בתמונות קפואות
קפאו חיי, קפא יומי
 
"כואב הלב על הנעורים"
כך יאמרו כולם
אך היא לא היחידה
שנעצר לה העולם.
 
 
 
 

by with no comments yet.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.