שקית נייר\אסף טל

 
 
לפעמים בא לי חשק
ללכת לאיבוד
לעוף כמו שקית נייר
מעל שלטי חוצות
 
ואם ימצא אותי כבר מישהו
אז שיהיה אחד חמוד
רצוי טיפה אחרי כפר-סבא
ומעט לפני חצות
 
אני הולכת אחרי הרגש
שמתקדם מיום ליום
למקום בו שוקעת בדרך כלל השמש
רק לפעמים זורחת שם פתאום
מחשבה חיובית על דבש וסוכר
בגלגול הבא אני רוצה להיות מלאכית
או לפחות שקית נייר
לעוף מעליך ומעל הדאגות
ולצנוח בזרועותיך רגע לפני שאני נרדמת
ומעט אחרי חצות
 
כן, לפעמים מתחשק לי
ללכת יד ביד
עם הקיטש שירד למחתרת
שירדה למצולות
 
ואם מצאתי מישהו
להיות איתו לבד
רצוי שלא יהיו לו
יותר מדי שאלות
 
אני הולכת עם הרגש
שמתקדם מיום ליום
למקום בו המודעות עוזבת
ולפעמים מחליף אותה חלום
או מחשבה סתמית על ריסים וגבות
בגלגול הבא
אני מעדיפה להיות שטנית
חסינה ללהבות
 
ושוב לעוף מעליך
ומעל הרכבות
ולצנוח כמו דמעה על שפתיך
לנשיקות
 
 
 
 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.