עבד לחופה

 
"השיר שלך טיפשי, אם לומר על האמת"
אני אומר לה ודקה אחר כך, חי להתחרט
דמעה יוצאת להפלגה
לאורך ים הלחי
הייתי גבר אמיתי ואז היא באה עם הבכי
 
מתחיל להתפתל מולה ולא כמו נחש
יותר כמו חולה, הולך ונהיה חלש
בוסר אישה, היא חמושה במבט הכי חמוד
שנים בניתי לי פסון, עכשיו הכל אבוד
 
ממרומי שנותיי, אני קורס אליה, מתרסק
היא מכפתרת בחזרה, את שדי האפרסק
פניה מרוחות עצבות נוגה, כסוג של אושר
מנסה עוד כמה תחבולות, אני כבר לא בכושר
 
במחשבה שנייה, השיר שלה, היה ממש נפלא
כעת, היא בטח מקריאה אותו, למישהו בגילה
הוא מנסה מבט חכם ומהנהן, כמו בובה
כשהיא אומרת "בוא, תאהב אותי"
הוא מתפשט מהר ובא
 
מראש הברוש, אני קורס אליה, מתרסק
היא מכפתרת בחזרה, את שדי האפרסק
אוספת את התיק שלה, פניה וגופה
יוצאת למצוא לה גבר, ים, עבד לחופה
 
 
 
 
 
 
 
 
 

by with no comments yet.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.