ג'אז אמיץ,כוס של מיץ\אסף טל

 
 
הלילה הגשום רוחש, לוחש,
מזמין אותי לרדת לעיר.
העיר נרטבת, אני משמח אותה!
 
בשטף דיבור של שירה עצובה
כשפיסות ערפל זריזות
קופצות ונפלטות מפי,
 
אני חושק בכל דבר
חוץ מההבנה
של מה שכבר יש
 
פעם עוד הייתי מתבייש
כנראה שהתרגלתי…
 
צלילים של ג'אז אמיץ מה"איזור"
אפשר לשמוע אותם כבר מהרמזור
שכונה של אמנים,
טוב, אמנים וזונות…
כי מישהו צריך גם לעבוד
בעיר הזאת
 
עשור שני למילניום
"ימי הכלום"
מסמים נראה שכבר לא אמות
במקומם, אני גוסס משעמום
חולה באמביציות
אבל למה אני בעצם שואף?
 
הלוואי שהייתי ריח טוב
כן, ריח טוב שעושה נעים
ואחר כך מתנדף
מתחלף בניחוח פרחי האביב
כמו כשהייתי ילד
וכל חודשיים החלפתי תחביב
 
ההורים אמרו לי אז
שצריך להתמקד בדבר אחד
ולהקדיש לו ברצינות
התמקדתי בציניות
 
היום אני ציניקן משוכלל ותמים
שורף שבת
על המחבת
עם קצת בצל
חושב שהולך לצאת לי כאן משהו טעים
 
הלילה הגשום הוא זכרון מתוק מפעם
הקיץ חזר ואיתו גם הטעם
טעם פופיקים מלוחים
של קטינות בביקיני
 
הג'אז מה"איזור"
ייתחלף בקרוב בחוף גורדון
ובין רצפים פתאומיים של עבודה
נשב כמה חברים מול המים
ונעביר פלברות
בזמן שהפלברות למעשה יעבירו אותנו
שנה אחר שנה
כוס בירה אחרי כוס מיץ
לאיזור אחר
בו לא שומעים יותר
ג'אז אמיץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

by with no comments yet.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.