הכינור והויולה\אסף טל

 
לילה עבר בחדר
מהדלת ועד הפסנתר
לילה עבר והותיר אחריו
מקום לבואו של אחר
 
ואחר לא איחר לגשת
להבטיח חצי מלכותו
אך שוב מביטה בו
מעט מבויישת
מפר הבטחות בלכתו
 
עוד יום שהגיע לחדר
דרך סדק צר בוילון
עוד יום שהגיע בלי  נדר
 וילך מן הסתם בלי שאון
 
אך לפתע כולי מתרגשת
מצלילים שבאים עם האור
וצמרמורת קרירה
שהרוח נושקת
נושאת נגינה של כינור
 
אל נא תכבה אותי
תניח לי לבעור
שלחת בליבי חיצים
מקשת הכינור
 
וזה הזמן שהתרגש
כמו קופיד אכזר
הדלקת את נפשי באש
עכשיו תתן לה שתבער
 
עבר אצלי ערב מתוח
כי הלילה יגיע אלי
אותו הכנר שנישא עם הרוח
חייב להיות גבר חיי
 
ואני מביטה קצרת רוח
ובספר פתוח מולי
ישנה יצירה לכינור וויולה
הויולה הזו היא אני
 
 
 
 

by with no comments yet.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.